אוכל. על פניו מדובר בשם כולל לרכיבים שעלינו להכניס לגוף כדי לספק לו את הדלק ולהמשיך להתנהל כשורה ביומיום. עם זאת, אי אפשר לדבר על אוכל מבלי לגעת בהקשרים התרבותיים שלו (סגנונות בישול והכנת אוכל, מאכלים של עדות ועמים מסוימים, אוכל שאוכלים בחגים ומועדים מסוימים) ובהקשרים החברתיים (סעודות משפחתיות, אירועים חברתיים עם אוכל מסוים מתאים וכן הלאה). ברור אם כך שאכילה היא הרבה יותר מפעולה טכנית של הכנסת מזון לגוף, אלא משהו גדול הרבה יותר והרבה פעמים מדברים על מזון בהקשרים בריאותיים – מה כדאי לאכול וממה כדאי להימנע, כמה צריך לאכול ביום ואיך אפשר להפוך את התזונה לטובה ובריאה יותר. לצד זאת, נראה כי בשנים האחרונות ההבנה כי האוכל שאנו אוכלים קשור בצורה הדוקה לבריאות הנפשית שלנו התחזקה באופן משמעותי, ואם אתם מתמודדים עם קשיים נפשיים או בעיות אכילה לחלופין, זהו נושא שבהחלט צריך להכיר.
הקשר בין אוכל ומצב נפשי
על פניו נראה כי מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. האוכל שאנו אוכלים משפיע כמובן על מצבנו הפיזי, והמצב הנפשי בו אנו נמצאים קשור לאופי שלנו, לחוויות שאנו חווים בחיים בכל זמן נתון וליכולת שלנו להתמודד עם משברים מסוגים שונים. עם זאת, בשנים האחרונות פורסמה שורה של מחקרים הבוחנים את הקשר בין תזונה למצב נפשי והממצאים הם בהחלט מפתיעים. בפרט, נראה כי ישנו קשר הדוק בין האוכל שאנו בוחרים להכניס לגוף לבין האפשרות שלנו לפתח מצב של דיכאון, החל מדיכאון קל ומינורי ועד לדיכאון קליני עמוק. באשר לשאלה מה צריך לאכול כשנמצאים במצב של דיכאון, ישנו מאמר שעוסק בנושא ומסביר בדיוק במה צריך להרבות וממה צריך להימנע ואנו נעבור על הדברים באופן כללי כעת.
מה הקשר בין ג'אנק פוד למצבים כמו דיכאון, סטרס וחרדה?
החיבור הראשון הוא בסיסי ביותר והוא מדבר על התחושה האנושית המוכרת שמופיעה כשאנו אוכלים אוכל לא בריא או עושים משהו שנחשב אסור. רגשות האשמה הללו מצטברות במיוחד כשאנו מרבים בפעולה וזה כבר משהו שיכול לגרום להשפעה מצטברת שלילית על הנפש. לתמונת המצב הזו תוסיפו תופעות פיזיות כמו כבדות, צרבת, גזים ועצירות שעשויות להופיע עם אכילה מאכלים כאלו וכבר אפשר להבין את ההשפעה השלילית על הנפש של מזון לא בריא.
אלו כמובן הדברים הבסיסיים ואנו לא זקוקים למחקרים כדי להבין אותם, ומעניין מאד לגלות שמחקרים שעסקו בדיוק בעניין הזה, גילו דברים מעניינים ביותר. חוקרים בדקו שתי קבוצות עם דפוסי אכילה שונים. קבוצה א' שצרכה בעיקר פירות, ירקות, דגים, דגנים מלאים וקטניות, וקבוצה ב' שצרכה מזון מעובד, בשר בכמות גבוהה, אוכל מטוגן, מתוקים ומוצרים עם קמחים מעובדים ופחמימות ריקות.
המחקר העלה באופן חד משמעי כי נבדקי קבוצה ב' נטו לפתח הפרעות נפשיות בשיעור משמעותי יותר מחברי קבוצה א'. ההשערה של החוקרים היא כי המזון של קבוצה ב' הרווי בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים שמגינים על מערכת העצבים ומערכת החיסון קשורים באופן ישיר למצב הנפשי.
אז מה כן לאכול?
ובכן, רצוי בהחלט לקחת רעיונות מהדיאטה של קבוצה א' במחקר שדיברנו עליו. דגים הם מצוינים, שמן זית בכמות מתונה הוא נפלא ודגנים ופחמימות מלאות מומלצים בחום גם הם.
הדבר שצריך לזכור תמיד זה שהאוכל שאנו אוכלים לא משפיע על הגוף שלנו רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה נפשית. אם אתם סובלים מקשיים נפשיים, זה עשוי להיות המפתח לשינוי המצב.
